הלכות טומאת מת

הלכה א המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה וטומאת מגע ואהל מפורשין בתורה שנאמר הנוגע …

• נזיר נג ע"ב · י דתניא: ״וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת״, ״על …
• עבודה זרה לז ע"ב · ה ועל דיקרב למיתא מסאב, וקרו ליה ״יוסף שריא״. ״יוסף אסרא״ מיבעי ליה! …

הלכה ג טומאת מגע האמורה בכל מקום בין במת בין בשאר המטמאים הוא שנגע האדם בבשרו …

• קידושין כה ע"א · יב אמר עולא: הכל מודים בלשון לענין טומאה דגלוי הוא אצל השרץ. מאי …
• נדה מא ע"ב · יז אלא, מפני שטומאת בית הסתרים היא, וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה, אלא …
• נדה מב ע"ב · י אביי אמר: בלוע הוי, רבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר רבא: מנא …
• נדה מב ע"ב · טו אביי אמר: בלוע הוי, ורבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר אביי: מנא …
• נדה מב ע"ב · כב שרץ בקומטו, טהור — שרץ בנגיעה הוא דמטמא, ובית הסתרים לאו בר …

הלכה ה כשם שאדם מתטמא בנגיעתו בטומאה כך הכלים מתטמאים בנגיעת הטומאה בהן חוץ מכלי חרס …

• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …

הלכה ו טומאת משא האמורה בכ"מ בין במת בין בשאר כל המטמאים במשא הוא שישא האדם …

• נדה נה ע"א · א אי מה היא מטמאה באבן מסמא, אף מדוה נמי מטמאה באבן מסמא?

הלכה ח הנושא בתוך בית הסתרים נטמא שאע"פ שאין הנגיעה שם נגיעה הנושא שם נושא הוא …

• נדה מב ע"ב · י אביי אמר: בלוע הוי, רבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר רבא: מנא …
• נדה מב ע"ב · טו אביי אמר: בלוע הוי, ורבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר אביי: מנא …
• נדה מב ע"ב · כב שרץ בקומטו, טהור — שרץ בנגיעה הוא דמטמא, ובית הסתרים לאו בר …

הלכה יג ואין העכו"ם מטמא באהל ודבר זה קבלה הוא והרי הוא אומר במלחמת מדין כל …

• יבמות סא ע"א · א קברי גוים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ״ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם״. …
• יבמות סא ע"א · ה רבינא אמר: נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל, דכתיב: ״אדם כי ימות באהל״, …
• נזיר נד ע"א · ב ״או במת״ — זה אבר הנחלל מן המת, ״או בקבר״ — אמר …
• נזיר סא ע"ב · א יצא גוי שאין לו טומאה. מנלן דלית להו טומאה? דאמר קרא: ״ואיש …
• בבא מציעא קיד ע"ב · ב אמר ליה: לאו כהן הוא מר? מאי טעמא קאי מר בבית הקברות! …

הלכה יד ומדברי סופרים שיהו העכו"ם כזבין לכל דבריהן ואין לך בכל מיני נפש מה שמתטמא …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• עבודה זרה לו ע"ב · יח מאי על דבר אחר משום דבר אחר? אמר רב נחמן בר יצחק: …
• ערכין ג ע"א · ו ״הכל מטמאין בטמא מת״ — לאתויי מאי? לאתויי קטן; סלקא דעתך אמינא: …
• נדה מג ע"ב · כח תנוק בן יום אחד — מטמא בזיבה, ומטמא בנגעים, ומטמא בטמא מת, …

הלכה טו המת אינו מטמא עד שתצא נפשו אפילו מגוייד או גוסס אפילו נשחטו בו שני …

• יבמות קכ ע"ב · ו ואפילו ראוהו מגוייד וכו׳. למימרא דמגוייד חיי? ורמינהי: אדם אינו מטמא עד …
• נזיר מג ע"א · יא מיתיבי: אדם אינו מטמא (אלא) עד שתצא נפשו. ואפילו מגוייד ואפילו גוסס. …
• חולין כא ע"א · ו אמר רב יהודה אמר שמואל: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה – מטמא …
• חולין כא ע"א · ח אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: קרעו כדג – מטמא …

הלכה א הנפל אף ע"פ שעדיין לא נתקשרו איבריו בגידין מטמא במגע ובמשא ובאהל כאדם גדול …

• נזיר נ ע"א · ב אלא, כדאמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין. …
• נזיר נ ע"א · ג רבא אמר: לא נצרכה אלא לרוב בניינו ולרוב מניינו, שאין בהן רובע …
• נזיר נ ע"א · ד על כזית מת ועל כזית נצל. ואיזהו נצל — בשר המת שקרש, …
• נזיר נ ע"א · ו אמר רבי ירמיה: בסתם. אי קרש — מוהל הוא, לא קרש — …
• נדה כב ע"א · יג אמר ליה: תניתוה, דם הנדה ובשר המת מטמאין לחים ויבשים. אמר ליה: …
• נדה נד ע"ב · י מתני' דם הנדה, ובשר המת — מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, …

הלכה ג אבר שנחתך מן האדם החי הרי הוא כמת שלם מטמא במגע ובמשא ובאהל אפילו …

• נזיר נג ע"ב · י דתניא: ״וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת״, ״על …
• נדה מג ע"ב · יז ושרץ לא מטמא במשהו? והא אנן תנן: האברים אין להם שיעור, פחות …
• נדה מג ע"ב · יח שאני אבר — דכוליה במקום עדשה קאי, דהא אילו חסר פורתא אבר …

הלכה ד אבר הפורש מן המת מטמא במגע ובמשא ובאהל כמת והוא שיהיה שלם כברייתו בשר …

• נזיר נג ע"ב · יא ״חרב״ הרי זה כחלל, ״או במת״ — זה אבר הנחלל מן המת, …

הלכה ה מוח שבתוך העצם הרי הוא מעלה ארוכה מבחוץ לפיכך קולית המת והוא עצם הסתום …

• חולין קכה ע"א · יד ורבי יוחנן אמר: לעולם דאיכא כזית, ומוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, ומאי …
• חולין קכה ע"א · טז אמר רבי בנימין בר גידל, אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן, כגון …

הלכה ו האבר והבשר המדולדלים באדם ואע"פ שאין יכולין לחזור ולחיות טהורים מת האדם הרי הבשר …

• חולין קכט ע"ב · י מתני׳ האבר והבשר המדולדלין באדם – טהורים. מת האדם – הבשר טהור. …
• חולין קכט ע"ב · טז דתנן: כזית בשר הפורש מאבר מן החי – רבי אליעזר מטמא, ורבי …
• כריתות טו ע"א · כח מתני׳ ועוד שאל רבי עקיבא: אבר המדולדל בבהמה, מהו? אמרו לו: לא …

הלכה ז ובין אבר מן החי בין אבר מן המת אין להן שיעור אמרו חכמים מאתים …

• נדה מט ע"ב · ה כל אבר שיש בו צפורן וכו׳. יש בו צפורן — מטמא במגע …
• נדה מט ע"ב · ז אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכשאינה נספרת על גב …

הלכה ח עצמות המת שאין עליהם בשר אם נכרת בהן צורת עצמות הרי אלו מטמאין במגע …

• עירובין ז ע"א · ז כגון שדרה וגולגולת. דתנן: השדרה והגולגולת שחסרו — וכמה חסרון? בשדרה, בית …
• נזיר נב ע"א · ד השדרה והגולגולת. איבעיא להו: שדרה וגולגולת תנן, או דלמא: או שדרה או …
• חולין מב ע"ב · ג והאיכא חסרון בשדרה, דתנן: כמה חסרון בשדרה? בית שמאי אומרים: שתי חוליות, …
• חולין מה ע"א · ג מתיב רב ירמיה: ובגולגולת שיש בה נקב אחד ארוך, אפילו יש בה …
• חולין נב ע"ב · א כמה חסרון בשדרה? בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליא …
• חולין נב ע"ב · ב הכא – צלע בלא חוליא, התם – חוליא בלא צלע.
• בכורות מה ע"א · ט תנו רבנן: יתירה שיש בה עצם, ואין בה צפורן — מטמא במגע …
• בכורות מה ע"א · טו תנן התם: רוב בנינו ורוב מנינו של מת, אף על פי שאין …

הלכה ט שאר עצמות המת שאין בהן רוב מניין ולא רוב בניין ולא שדרה שלימה ולא …

• נזיר נב ע"ב · ז תא שמע דתניא, בית שמאי אומרים: רובע עצמות — מן העצמים או …
• נזיר נג ע"ב · יא ״חרב״ הרי זה כחלל, ״או במת״ — זה אבר הנחלל מן המת, …

הלכה י היה עצם אחד אפילו יש בו רובע הרי זה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא …

• נזיר נב ע"ב · ז תא שמע דתניא, בית שמאי אומרים: רובע עצמות — מן העצמים או …

הלכה יא מת שהרקיבו עצמותיו בקבר ונעשו רקב מלא חפנים מאותו רקב מטמא במשא ובאהל כמת …

• נזיר נ ע"ב · ו ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו? חזקיה אמר: מלא פיסת היד, רבי …
• חולין קכה ע"ב · ד ומאן תנא דקרי לאהל ״נוגע״? רבי יוסי היא, דתניא: רבי יוסי אומר: …

הלכה יב דם המת מטמא כמת במגע ובמשא ובאהל שנאמר בנפש האדם ונאמר כי הדם הוא …

• נזיר לח ע"א · ו ״ומתו״ — דתניא: מנין לרביעית דם שיוצאה משני מתים שהיא מטמאה באהל, …

הלכה יג דם החי אפילו דם נחירה הרי זה טהור כל זמן שהוא חי נתערב הדם …

• בבא קמא קא ע"ב · ג אמר רב כהנא: מקולי רביעיות שנו כאן; בדם תבוסה דרבנן.
• נדה עא ע"א · יז וחכמים אומרים: ברשות היחיד — ספקו טמא, ברשות הרבים — ספקו טהור.

הלכה יד הרוג שהיה מוטל על המטה ודמו מנטף כשהוא חי ויורד לגומא ומת והרי הדם …

• נדה עא ע"א · יז וחכמים אומרים: ברשות היחיד — ספקו טמא, ברשות הרבים — ספקו טהור.
• נדה עא ע"א · יט רבי יהודה אומר: הרוג שיצא ממנו רביעית דם, והיה מוטל במטה ודמו …

הלכה טו הקבר כל זמן שהטומאה בתוכו מטמא במגע ובאהל כמת דין תורה שנאמר או במת …

• נזיר נג ע"ב · יא ״חרב״ הרי זה כחלל, ״או במת״ — זה אבר הנחלל מן המת, …
• חולין עב ע"א · ו מאי רבי ישמעאל, ומאי רבי עקיבא? דתניא: ״וכל אשר יגע על פני …

הלכה א אלו מטמאין במגע ובמשא ובאהל:המת אפילו נפל שלא נתקשרו איבריו בגידין וכזית מבשר המת …

• נזיר נא ע"ב · ו מיתיבי: לא, אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע או מלא תרווד …
• נזיר נב ע"ב · ז תא שמע דתניא, בית שמאי אומרים: רובע עצמות — מן העצמים או …

הלכה ב ואלו מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין באהל:אבר מן החי שחסר בשרו ואין בו להעלות …

• ברכות מא ע"א · יא ״שערה״, דתנן: עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל.
• עירובין ד ע"א · יג ״שעורה״, דתנן: עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל.
• סוכה ו ע"א · ב שעורה — דתנן: עצם כשעורה — מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל.
• נזיר נג ע"א · ח על אלו הנזיר מגלח. ״על אלו״ דרישא למעוטי עצם כשעורה, דעל מגעו …
• נזיר נד ע"א · א דאמר מר: טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. ואילו גבי נגיעה, אמר רב …
• נזיר נד ע"א · ד אמר לך רבי יוחנן: לעולם דאית ביה. ואם אינו ענין למגעו — …
• בכורות לז ע"ב · יז דתנן: השדרה והגולגולת שחסרו, כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל? בית …

הלכה ג הגולל ודופק מטמאין במגע ובאהל כקבר ואינן מטמאין במשא הרקב מטמא במשא ובאהל ואינו …

• נזיר נג ע"א · ו בית דין שלאחריהם אמרו: חצי קב עצמות וחצי לוג דם — לכל, …

הלכה ד אין רקב המת מטמא עד שיקבר ערום בארון של שיש או של זכוכית וכיוצא …

• נזיר נא ע"א · א תנו רבנן: איזהו מת שיש לו רקב? מת שנקבר ערום בארון של …
• נזיר נא ע"ב · ה תני עולא בר חנינא: מת שחסר — אין לו רקב ולא תפוסה …
• נדה כז ע"א · טו ואזדא רבי שמעון לטעמיה, דתניא: מלא תרוד רקב שנפל לתוכו עפר כל …
• נדה כז ע"ב · ג מאי היא? דתניא: איזהו מת שיש לו רקב, ואיזהו מת שאין לו …
• נדה כז ע"ב · ד ואיזהו מת שאין לו רקב? נקבר בכסותו, או בארון של עץ, או …

הלכה ה קברו שני מתים כאחד או שגזזו שערו או צפרניו וקברום עמו או שקברו אשה …

• נזיר נא ע"א · ד אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: שני מתים שקברן זה …
• נזיר נא ע"א · ו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גזז שערו וקברו עמו …
• נזיר נא ע"א · יב בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה, הוי גלגלים, או לא? כיון דאמר …

הלכה ו טחן המת עד שנעשה רקב אינו מטמא עד שירקיב מאליו:

• נזיר נא ע"ב · ד אמר אביי, נקטינן: מת שטחנו — אין לו רקב. איבעיא להו: טחנו …

הלכה ז טחנו כולו והניחו עד שירקיב או שהרקיב מקצתו כשהוא חי ומת והרקיב כולו הרי …

• נזיר נא ע"ב · ד אמר אביי, נקטינן: מת שטחנו — אין לו רקב. איבעיא להו: טחנו …

הלכה ח מלא חפנים ועוד מעפר הנמצא תחת המת או מעפר הנמצא בקבר ואין ידוע מה …

• נזיר נ ע"ב · ו ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו? חזקיה אמר: מלא פיסת היד, רבי …

הלכה ט המת שנשרף ושלדו קיימת והוא השדרה והצלעות ה"ז מטמא כמת שלם ואצ"ל אם נחרך …

• נדה כז ע"ב · טו ריש לקיש אמר: שפיר שטרפוהו במימיו — נעשה כמת שנתבלבלה צורתו.
• נדה כז ע"ב · טז אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: מת שנתבלבלה צורתו מנלן דטהור? אילימא …
• נדה כח ע"א · ד היכי דמי מת שנשרף ושלדו קיימת? אמר אביי: כגון ששרפו על גבי …

הלכה י בשר המת שנפרך ונעשה כקמח טהור וכן אפר השרופין טהור וכן התולעים הנהוין מבשר …

• תמורה לא ע"א · ה אמר ליה רבא לרב הונא: תניא דמסייע לך, מלא תרוד רימה הבאה …
• תמורה לד ע"א · יד ונקברין אפרן אסור? והתניא: דם הנדה ובשר המת שנפרכו — טהורין, מאי …
• נדה נה ע"א · ו מיתיבי: בשר המת שהופרך טהור! התם דאקמח והוי עפרא.

הלכה יא עור האדם כבשרו ואם עבדו כל צרכו או הילך בו כדי עבודה הרי זה …

• נדה נה ע"א · י והרי עור, דגזעו מחליף, ותנן: הגלודה — רבי מאיר מכשיר וחכמים פוסלין. …
• נדה נה ע"א · יג כי איתמר דעולא אסיפא איתמר, ״וכולן שעבדן או שהילך בהן כדי עבודה …

הלכה יב עור הבא כנגד פניו של אדם כשיולד בין שהיה חי ואמו חיה בין שנולד …

• בכורות ז ע"ב · יג אמר ליה רב חסדא: תניא דמסיע לך: עור הבא כנגד פניו של …

הלכה יג כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשיער והצפורן הואיל וגזען מחליף ובשעת חבורן הכל …

• נזיר נא ע"א · ו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גזז שערו וקברו עמו …
• נזיר נא ע"א · ח וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא משום דגזז, הא לא גזז …
• חולין פז ע"ב · י תנן התם: כל משקה המת טהורין, חוץ מדמו, וכל מראה אדמומית שבו …
• נדה נה ע"א · ז מיתיבי: כל שבמת מטמא, חוץ מן השינים, והשער, והצפורן, ובשעת חבורן — …
• נדה נה ע"א · ט אלא אמר רב אדא בר אהבה: דומיא דעצם, מה עצם שנברא עמו …

הלכה יד כבד שנמוחה מטמאה ברביעית מפני שהיא כדם נקפה דם קטן שיצא כולו אם אין …

• בכורות נה ע"א · יט זכרותא דדמא — כבדא, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: כבד שנימוח — …

הלכה טו ואלו אם חסרו כל שהוא טהורים:רביעית דם ועצם כשעורה וכזית בשר וכזית נצל ומלא …

• נזיר נ ע"ב · ו ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו? חזקיה אמר: מלא פיסת היד, רבי …

הלכה א רביעית דם הבאה משני מתים טהורה עד שתהיה כל הרביעית ממת אחד שדרה שנגמרה …

• נזיר נב ע"א · ח תא שמע ממניינא: ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין: …
• סנהדרין ד ע"א · יד רבי עקיבא, דתניא: רבי עקיבא אומר, מניין לרביעית דם שיצאה משני מתים …
• חולין עב ע"א · ח ורבי ישמעאל, האי מיבעי ליה לרביעית דם הבאה מן המת, שמטמאה, שנאמר: …

הלכה ב אבר מן החי מב' אנשים טהור אפילו מאיש אחד אם נחלק לשנים טהור.

• נזיר נב ע"א · ח תא שמע ממניינא: ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין: …

הלכה ד עצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא וכן רובע עצמות מת אחד שנדקדקו ואין בכל …

• נזיר נב ע"ב · ב כל היכא דפליגי עליה רבים. לאפוקי עצם כשעורה, דיחיד הוא דפליג עליה. …

הלכה ו כזית חלב שלם שהתיכו טמא היה מפורד והתיכו טהור.

• נזיר נ ע"ב · ג אמר רבא, תא שמע: חלב המת שהוא שלם והתיכו — טמא, היה …

הלכה ז שדרה שנגררו ממנו רוב חליות שלה אף על פי ששלדה קיימת אינה מטמאה באהל …

• נזיר נב ע"א · ד השדרה והגולגולת. איבעיא להו: שדרה וגולגולת תנן, או דלמא: או שדרה או …

הלכה ח כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן בתוך הבית האהל מצרפן ומטמאין באהל.

• נזיר לח ע"א · ו ״ומתו״ — דתניא: מנין לרביעית דם שיוצאה משני מתים שהיא מטמאה באהל, …
• חולין קכד ע"ב · ה רבי ישמעאל – הא דאמרן; רבי דוסא בן הרכינס – דתנן: כל …

הלכה ט עצם שיש עליו כזית בשר בידי שמים והכניס מקצתו לפנים מן הבית נטמא הבית …

• חולין קיח ע"ב · כא מיתיבי: שתי עצמות, ועליהן שני חצאי זיתים, והכניס ראשיהן (שנים) [השנים] לבית, …

הלכה יא רביעית דם שנבלעה בתוך הבית הבית טהור להבא וכל שהיה בו בעת שנבלעה הרביעית …

• בבא קמא קא ע"ב · א רבא רמי, תנן: בגד שצבעו בקליפי ערלה – ידלק; אלמא חזותא מילתא …
• נדה סב ע"ב · י איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: רביעית דם שנבלע בבית — הבית טמא, …

הלכה יג רביעית דם שנשפך באויר אם קרש או שהיה במקום אשבורן והוא המקום הנמוך כמו …

• בבא קמא קא ע"ב · ב נבלעה בכסות – רואין; אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם – …
• מעילה יז ע"א · ז ומנא תימרא? מדתניא: נשפך על הרצפה והיה מקומה קטפרס, איהל על מקצתו …
• נדה סב ע"ב · יא נבלעה בכסות, אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם — טמאה, ואם לאו …
• נדה סב ע"ב · יג איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: כל הבלוע שאינו יכול לצאת — טהור. …

הלכה יד המשא והמגע והאהל שלשה שמות הם וכל שהוא משם אחד מצטרף ומטמא ומשני שמות …

• חולין קכה ע"א · יז אמר רבי אבין, ואיתימא רבי יוסי בר אבין: אף אנן נמי תנינא …
• חולין קכה ע"א · יט אלא אי אמרת תרי שמי נינהו – מי מצטרף? והתנן: זה הכלל, …
• חולין קכה ע"א · כ אלא מאי חד שמא הוא? אימא סיפא: אבל

הלכה א כל המתטמאין מחמת המת בין אדם בין כלים טמאים טומאת שבעה כיצד אדם או …

• בבא קמא כה ע"ב · יג אמר רבא, אמר קרא: ״וכבסתם בגדיכם ביום השביעי״ – כל טמאות שאתם …

הלכה ב אדם שנטמא במת וכלים שיגע בהן אדם זה טמאין טומאת שבעה שנאמר וכבסתם בגדיכם …

• נזיר מב ע"ב · ו וטומאה בחיבורין דאורייתא? הא אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי: …
• נזיר מב ע"ב · ז כאן, בחיבורי אדם באדם. כאן, בחיבורי אדם במת.
• עבודה זרה לז ע"ב · ח אמרוה רבנן קמיה דרבא, משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן, דאמר משמיה …

הלכה ג כלים שנטמאו במת בין במגע בין באהל הרי הן לנוגע בהן כנוגע במת עצמו …

• נזיר נג ע"ב · יא ״חרב״ הרי זה כחלל, ״או במת״ — זה אבר הנחלל מן המת, …
• חולין ג ע"א · א חרב הרי הוא כחלל, אב הטומאה הוא, לטמייה לסכין, ואזל סכין וטמיתיה …

הלכה ו כלי חרש שנגע במת או שהיה עמו באהל טמא ואינו מטמא [לא לאדם] ולא …

• שבת קלח ע"ב · טז אמר ליה: לא אמרינן ליחזייה להאי תנורא כמאן דמלי טומאה. דתניא: יכול …
• עירובין קד ע"ב · יב לא, מי שנעשה אב הטומאה. יצא כלי חרס, שאינו נעשה אב הטומאה.
• פסחים כ ע"ב · א תלמוד לומר: ״כל אשר בתוכו יטמא״, וסמיך ליה: ״מכל האכל״. אוכל מטמא …

הלכה ז זה כלל גדול בטומאות כל אב הטומאה מטמא אדם ומטמא בגדים וכלים בין כלי …

• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …

הלכה ט כל המתטמא מחמת המת טומאת שבעה בין אדם בין כלים הוא הנקרא טמא מת …

• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …

הלכה יב האהל עצמו המאהיל על הטומאה אעפ"י שלא נגעה בו טומאה הרי הוא טמא טומאת …

• שבת כז ע"ב · ז מתני׳ כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו, אלא פשתן. וכל היוצא …
• שבת כח ע"א · א ממשכן. כתיב הכא: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״, וכתיב התם: ״ויפרוש …
• שבת כח ע"א · ב ואימא: מה להלן קרשים, אף כאן קרשים! אמר קרא ״ועשית קרשים למשכן״. …
• שבת כח ע"א · ג גופא. בעי רבי אלעזר: עור בהמה טמאה מהו שיטמא טומאת אהלין. מאי …

הלכה א עצמות הדג ועורו העושה מהן כלים אינן מקבלין טומאה כלל לא מדברי תורה ולא …

• שבת קח ע"א · ה בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק: מהו לכתוב תפילין …

הלכה ב כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה אינן מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי …

• שבת פד ע"א · ב שלש תיבות הן: תיבה שפתחה מצדה — טמאה מדרס. מלמעלה — טמאה …
• מגילה כו ע"ב · יג ההוא בי כנישתא (דיהודאי) [ד]רומאי דהוה פתיח לההוא אידרונא דהוה מחית ביה …

הלכה ד העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה כגון שהניח על גבי הקבר אבן או כלי …

• עירובין טו ע"א · כ מתני׳ בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים, ורבי מאיר …
• סוכה כד ע"א · ט בין למאן דאמר שמא תמות, בין למאן דאמר שמא תברח, מדאורייתא מחיצה …

הלכה ט מערה שהקבר בתוכה וחצר לפני המערה בזמן שהחצר לאויר העומד לתוכה טהור ובלבד שלא …

• סוטה מד ע"א · א מת תופס ארבע אמות לטומאה. ותנא תונא: חצר הקבר, העומד בתוכה — …
• בבא בתרא קא ע"א · ו גמ׳ הני תרי להיכא שדי להו? אי לבראי – הא קמיתדשי להו! …

הלכה א בית סתום שהמת בתוכו או שהיה לו פתח [ופרץ את פצימיו] וסתמו מטמא מכל …

• שבת קמו ע"ב · ג אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך: בית סתום — יש לו …
• עירובין ל ע"א · ג ומי אמר רבי שמעון בן אלעזר הכי? והתניא, רבי שמעון בן אלעזר …
• בבא בתרא יב ע"א · ב קבר שפתחו סתום – אינו מטמא כל סביביו; פרץ את פצימיו, וסתמו …

הלכה ב המת בתוך הבית ובו פתחים הרבה בזמן שכולם נעולים כולם טמאים והיושב בצד כל …

• עירובין סח ע"א · ח דתנן: המת בבית, ולו פתחים הרבה — כולן טמאין.
• עירובין סח ע"א · י בית שמאי אומרים: והוא שחישב עד שלא ימות המת. ובית הלל אומרים: …
• ביצה י ע"א · יד וכי תימא בית הלל לית להו ברירה, והתנן: המת בבית ולו פתחים …
• ביצה י ע"א · טז בית שמאי אומרים: והוא שחשב להוציאו עד שלא ימות המת, ובית הלל …

הלכה ד אין הקבר מטמא מכל סביביו עד שיהיה שם חלל טפח על טפח על רום …

• נזיר נד ע"א · א דאמר מר: טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. ואילו גבי נגיעה, אמר רב …
• חולין עא ע"א · כד קל וחומר: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל, שאינו מציל על טומאה …
• כריתות כא ע"ב · ד לאפוקי מת, דאף על גב דחיפהו בבצק מטמא טומאה חמורה, דטומאה בוקעת …

הלכה ה זה כלל גדול בטומאת מת שכל דבר המטמא באהל מן המת אם היה רצוץ …

• נזיר נד ע"א · א דאמר מר: טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. ואילו גבי נגיעה, אמר רב …
• חולין עא ע"א · כד קל וחומר: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל, שאינו מציל על טומאה …

הלכה ו בית שמלאו עפר או צרורות הרי זה ביטל הבית והרי הוא כגל של עפר …

• עירובין עח ע"ב · יח מלא עפר. ואפילו בסתמא? והתנן: בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו — …
• נזיר נד ע"א · א דאמר מר: טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. ואילו גבי נגיעה, אמר רב …

הלכה א שדה שאבד קבר בתוכה עפרה מטמא במגע ובמשא כבית הפרס שמא נדוש הקבר בה …

• מועד קטן ה ע"ב · יג ושדה שנחרש בה קבר, בית הפרס קרי ליה? אין, והתנן: שלשה בית …
• בכורות כה ע"ב · טו דתניא: שדה שאבד בה קבר, נכנס בתוכה — טמא. נמצא בתוכה קבר, …

הלכה ג ושדה זו מותר לזרוע בתוכה כל זרע לפי שאין שרשי זרעים מגיעים עד לקבר …

• כתובות כ ע"ב · ב תנן התם: התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות …
• כתובות כ ע"ב · ג מאי ״עיר״ ומאי ״דרך״? אילימא ״עיר״ — עיר ממש, ״דרך״ — דרך …
• כתובות כ ע"ב · ה אמר רבי חנינא: מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן, ומוכי שחין זרועותיהם — …

הלכה ד שדה בוכים והוא המקום הקרוב לבית הקברות שהנשים יושבות שם ובוכות אעפ"י שעפרה טהור …

• מועד קטן ה ע"ב · יג ושדה שנחרש בה קבר, בית הפרס קרי ליה? אין, והתנן: שלשה בית …

הלכה ה קבר הנמצא מותר לפנותו ואם פנהו מקומו טמא ואסור בהנייה עד שיבדק כמו שיתבאר …

• סנהדרין מז ע"ב · יא תא שמע: נמצא אתה אומר שלש קברות הן – קבר הנמצא, קבר …
• סנהדרין מז ע"ב · יב קבר הידוע, אסור לפנותו. פינהו – מקומו טמא ואסור בהנאה.

הלכה ו קבר שהוא מזיק את הרבים מפנין אותו ומקומו טמא ואסור בהנייה.

• סנהדרין מז ע"ב · יג קבר המזיק את הרבים, מותר לפנותו. פינהו – מקומו טהור ואסור בהנאה. …

הלכה ז הפוגע במת מצוה אם מצאו בתוך התחום מביאו לבית הקברות מצאו חוץ לתחום אפילו …

• עירובין יז ע"ב · ב ומת מצוה קנה מקומו? והתניא: המוצא מת מוטל בסרטיא — מפניהו לימין …
• עירובין יז ע"ב · ד אמר רב ביבי: הכא במת מוטל על המיצר עסקינן. מתוך שניתנה רשות …
• סוטה מה ע"ב · יג נמצא ראשו במקום כו׳. במאי קמיפלגי? אילימא לענין מדידה קמיפלגי, הא מדקתני …
• בבא קמא פא ע"ב · טז ומת מצוה קנה מקומו. ורמינהי: המוצא מת מוטל באיסרטיא, מפנהו לימין איסרטיא …
• בבא קמא פא ע"ב · יח אמר רב ביבי: במוטל על המיצר; מתוך שניתן לפנותו, מפנהו לכל מקום …
• סנהדרין מז ע"ב · יד וקבר הנמצא מותר לפנותו? דילמא מת מצוה הוא, ומת מצוה קנה מקומו! …

הלכה ט כל המוצא קבר או מת או דבר שמטמא באהל מן המת חייב לציין עליו …

• מועד קטן ה ע"א · יג מצינין את הקברות. אמר רבי שמעון בן פזי: רמז לציון קברות מן …
• מועד קטן ה ע"ב · ב תנו רבנן: אין מצינין לא על כזית מן המת, ולא על עצם …
• מועד קטן ה ע"ב · ג ואין מצינין על הוודאות, אבל מצינין על הספיקות. ואלו הן הספיקות: סככות …
• מועד קטן ה ע"ב · ה אמר רב פפא: הכא בכזית מצומצם עסקינן, דסוף סוף מיחסר חסר. מוטב …
• בבא קמא סט ע"א · ו ושל קברות בסיד – סימנא דחיור כעצמות. וממחה ושופך כי היכי דניחוור …

הלכה י מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבה אם אין בה אילנות בידוע שאבד בה …

• מועד קטן ה ע"ב · טז ושדה שנחרש בה קבר לא בעי ציון? והא תניא: מצא שדה מצוינת …

הלכה יא מצא אבן מצויינת תחתיה טמא היו שתים אם יש סיד ביניהם ביניהם טמא ואם …

• מועד קטן ו ע"א · ד אמר רב יהודה: מצא אבן מצוינת — תחתיה טמא. שתים, אם יש …
• מועד קטן ו ע"א · ו אמר רב פפא: הכא כשהסיד שפוך על ראשיהן ומרודה לכאן ולכאן. אי …
• מועד קטן ו ע"א · ז אמר רבי אסי מצר אחד מצוין — הוא טמא, וכל השדה כולה …

הלכה א מי שהיה חופר בשדה ומצא מתים רבים בגומא אחת זה על גב זה או …

• בבא בתרא קב ע"א · ג לעולם רבי שמעון היא, והאי תנא הוא – דתניא: מצאן רצופין, ואין …

הלכה ג היה חופר ומצא מת מושכב כדרך שקוברין המתים נוטלו ואת תבוסתו וכן אם מצא …

• נזיר סד ע"ב · יא מתני׳ המוצא מת בתחילה, מושכב כדרכו — נוטלו ואת תפוסתו.
• נזיר סה ע"א · ב גמ׳ אמר רב יהודה: מצא — פרט למצוי. מת — פרט להרוג. …
• נזיר סה ע"א · ג תני עולא בר חנינא: מת שחסר, אין לו תפוסה ולא שכונת קברות. …
• נזיר סה ע"א · ד מצא שנים, ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה, וראשו של זה …
• נזיר סה ע"ב · ג בדק מעשרים אמה ולא מצא, מאי? אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר …
• בבא בתרא קא ע"ב · ח תנן התם: המוצא מת מושכב כדרכו, נוטלו ואת תפוסתו. שנים – נוטלן …
• בבא בתרא קב ע"א · א מצא שלשה – אם יש ביניהן מארבע עד שמונה, הרי זו שכונת …

הלכה ה מת שחסר אבר שאם ינטל מן החי ימות אין לו תבוסה ולא שכונת קברות …

• נזיר נא ע"ב · ה תני עולא בר חנינא: מת שחסר — אין לו רקב ולא תפוסה …
• נזיר סה ע"א · ג תני עולא בר חנינא: מת שחסר, אין לו תפוסה ולא שכונת קברות. …

הלכה ו אחד המוצא שלשה מתים כדרכן בתחלה או שמצא שלשה כוכין או כוך ונקיע ומערה …

• נזיר סה ע"א · ב גמ׳ אמר רב יהודה: מצא — פרט למצוי. מת — פרט להרוג. …
• נזיר סה ע"א · ד מצא שנים, ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה, וראשו של זה …

הלכה ח היה בודק והגיע בתוך העשרים לנהר או לשלולית או לדרך הרבים יפסיק ואינו צריך …

• נזיר סה ע"א · ז וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר (ברבי צדוק): נוטל עפר תיחוח, וחופר …

הלכה י גל טמא שנתערב בשני גלין טהורין בדק אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור והשנים …

• פסחים י ע"א · ט וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה.
• פסחים י ע"א · י על, ובדק ואשכח — פלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל.
• נדה סא ע"א · ד למה הדבר דומה? לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחד …
• נדה סא ע"א · ו וחכמים אומרים: בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה.

הלכה יא בור שמטילין לתוכו נפלים המאהיל עליו טמא דין תורה אף ע"פ שחולדה וברדלס מצויין …

• פסחים ט ע"ב · ב והא הכא — דודאי הטילה, וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא, …
• עבודה זרה מב ע"א · ג לא תימא הטילה נפל לבור, אלא אימא: הטילה כמין נפל לבור.
• נדה טו ע"ב · יד לא תימא ״הטילה נפל לבור״, אלא אימא

הלכה א איזהו בית הפרס זה המקום שנחרש בו קבר שהרי נתדקדקו עצמות המת בתוך העפר …

• מועד קטן ה ע"ב · ט בית הפרס, כדתנן: החורש את הקבר הרי הוא עושה בית הפרס, וכמה …
• מועד קטן ה ע"ב · יג ושדה שנחרש בה קבר, בית הפרס קרי ליה? אין, והתנן: שלשה בית …
• תמורה יג ע"א · א שלש שדות ושתי מענות. וכמה מלא מענה? מאה אמה, כדתניא: החורש את …
• נדה נז ע"א · יא רב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש טהור. …

הלכה ג התחיל לחרוש את הקבר והיה חורשו והולך וקודם שיגמור מאה אמה ניער את המחרישה …

• תמורה יב ע"א · ז ואין מי חטאת, עושין מי חטאת אלא עם מתן אפר, ואין בית …

הלכה י מצא שדה מצויינת ואין יודע מה טיבה אם יש בה אילן בידוע שנחרש קבר …

• מועד קטן ה ע"ב · טז ושדה שנחרש בה קבר לא בעי ציון? והא תניא: מצא שדה מצוינת …
• מועד קטן ה ע"ב · יז רבי יהודה אומר: עד שיהא שם זקן או תלמיד, לפי שאין הכל …

הלכה יא המהלך בבית הפרס על גבי אבנים שאין מתנדנדין תחת רגלי אדם בשעה שמהלך עליהן …

• בבא מציעא קה ע"ב · ג תנן התם: המהלך בבית הפרס, על גבי אבנים שיכול להסיט, על האדם …
• בבא מציעא קה ע"ב · ד היכי דמי אדם שכוחו רע? אמר ריש לקיש: כל שרוכבו וארכבותיו נוקשות. …

הלכה א ארץ העכו"ם בתחילה גזרו על גושה בלבד כבית הפרס ולא היו מטמאים אלא המהלך …

• שבת טו ע"ב · א אלא: אתו אינהו גזור אגושא לשרוף ואאוירא ולא כלום, ואתו רבנן דשמנים …
• נזיר כ ע"א · א ובית הלל סברי: משום אוירא גזרו עליה? לא, דכולי עלמא משום גושה …

הלכה ב טומאת אויר ארץ העכו"ם לא עשו אותה כטומאת עפרה אלא קלה היא ממנה שעל …

• שבת טו ע"ב · א אלא: אתו אינהו גזור אגושא לשרוף ואאוירא ולא כלום, ואתו רבנן דשמנים …

הלכה ג עפר ארץ העכו"ם ועפר בית הפרס מטמאין במגע ובמשא כמו שביארנו וכמה שיעורן כחותם …

• בכורות כב ע"א · ח פיקה גדולה של סקאין, כדתנן: גוש הבא מבית הפרס, מארץ העמים — …

הלכה ה המהלך בארץ העכו"ם בהרים ובסלעים טמא טומאת שבעה בים ובמקום שהים עולה בזעפו טהור …

• עירובין ל ע"ב · יז ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל — רבי …
• עירובין ל ע"ב · יח במאי קמיפלגי? מר סבר אהל זרוק לאו שמיה אהל, ומר סבר אהל …
• חגיגה כה ע"א · ד וניתיב בשידה תיבה ומגדל? הא מני — רבי היא, דאמר: אהל זרוק …
• נזיר נה ע"א · א לימא כתנאי: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל, רבי מטמא, ורבי יוסי …
• נזיר נה ע"א · ב לא, דכולי עלמא משום גושא. מר סבר: אהל זרוק — שמיה אהל, …
• גיטין ח ע"ב · ג דתניא: הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל – רבי מטמא, רבי יוסי …

הלכה ו סוריא עפרה טמא כחוצה לארץ ואוירה טהור לא גזרו על אוירה לפיכך אם היתה …

• גיטין ח ע"א · י תנו רבנן: בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלשה לחוצה לארץ. (סימן: …
• גיטין ח ע"א · יא ובשלשה לארץ ישראל: חייבת במעשר ובשביעית – כארץ ישראל, והרוצה ליכנס לה …
• גיטין ח ע"ב · ב והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס – והאמרת עפרה טמא? בשידה, תיבה ומגדל.

הלכה ז מקום ששכנו בו עכו"ם בא"י הרי זה מטמא כארץ העכו"ם עד שיבדק שמא קברו …

• פסחים ט ע"א · ג ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: מדורות הגוים טמאים. וכמה ישהה במדור …

הלכה ח ותרומה וקדשים שנטמאו מחמת מדור העכו"ם תולין לא אוכלין ולא שורפין וכמה ישהו במקום …

• פסחים ט ע"א · ג ואמאי? נימא אכלתיה! מי לא תנן: מדורות הגוים טמאים. וכמה ישהה במדור …

הלכה ט מדור עכו"ם שהיה בו עבד (מישראל) או אשה או קטן בן תשע משמרין אותו …

• פסחים ט ע"א · ד ואף על פי שאין לו אשה. וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך …

הלכה י האיצטווניות אין בהן משום מדור עכו"ם לפי שהיא גלויה ואין בה מקום להטמין הנפלים …

• בכורות כה ע"ב · יג וחכמים אומרים: חופר עד שמגיע לסלע או לבתולה.

הלכה ב היתה טומאה על גביו הרי כל הכלים שתחתיו טהורין מפני שהאהל חוצץ בפני הטומאה …

• מגילה כו ע"ב · יג ההוא בי כנישתא (דיהודאי) [ד]רומאי דהוה פתיח לההוא אידרונא דהוה מחית ביה …

הלכה ה אדם שנשא כלי כגון מרדעת וכיוצא בו והאהיל צד הכלי האחד על הטומאה אם …

• שבת יז ע"א · ב אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימים: שיהו כל המטלטלים …
• שבת יז ע"א · ג ואמר רבי ינאי: ומרדע שאמרו, אין בעביו טפח ויש בהיקפו טפח — …

הלכה א כל טפח על טפח ברום טפח קרוי אהל כמו שביארנו וחוצץ בפני הטומאה ומביא …

• סוכה י ע"א · ה אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו באהלי טומאה טפח. (דתניא:) טפח על …
• סוכה כ ע"ב · יג תנן התם: אחד חור שחררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת, וכן …
• נדה כו ע"א · יז ותו ליכא? והאיכא טפח על טפח על רום טפח מרובע — מביא …

הלכה ב במה דברים אמורים בשהיה האהל חזק ובריא אבל אהל רעוע אינו מביא את הטומאה …

• נזיר נד ע"ב · ב גמ׳ ואלו הן הסככות — אילן המיסך על הארץ. ופרעות — היוצאות …
• נדה נז ע"א · ט אבל אין נאמנין לא על הסככות וכו׳. סככות — דתנן: ״אלו הן …

הלכה ג אלו מביאין וחוצצין כלי עץ הבא במדה וכן כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה …

• מגילה כו ע"ב · יג ההוא בי כנישתא (דיהודאי) [ד]רומאי דהוה פתיח לההוא אידרונא דהוה מחית ביה …

הלכה ו קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה כבש כנף הטלית באבן הרי זו מביאה …

• שבת קא ע"ב · ז לעולם דיכול להעמידן. ושמואל לאפוקי מדנפשיה קאתי. דתנן: קשרה בדבר המעמידה — …

הלכה א אין טומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה ממנו בפחות מטפח על טפח כיצד חלון שבין …

• בכורות לז ע"ב · כא נעשה בידי אדם, שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה, שהוא כפונדיון (של) …

הלכה ב חלון הנעשה שלא בידי אדם כגון שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת או …

• בכורות לז ע"ב · כ ואמר ליה: אם כן, עשיתה דברי בית שמאי ודברי בית הלל אחד! …

הלכה א חלון תשמיש שסתמה כולה או סתמה עד שנשאר בה פחות מטפח אם בדבר החוצץ …

• בבא בתרא יט ע"ב · ז אמר רבי טובי בר קיסנא אמר שמואל: רקיק אינו ממעט בחלון. מאי …
• בבא בתרא יט ע"ב · ט ותיפוק ליה דהוה ליה דבר שהוא מקבל טומאה, וכל דבר שהוא מקבל …

הלכה ב חבית שהיא מלאה גרוגרות סרוחין שאינן מוכשרין ולא ראויין לאכילה ומונחת בחלון ופי החבית …

• בבא בתרא יט ע"ב · י מיתיבי: קופה מלאה תבן, וחבית מלאה גרוגרות, המונחים בחלון – רואין, כל …
• בבא בתרא יט ע"ב · יא בסריא. חזי לטינא! דאית ביה קוצי. חזי להסקה! במתונא. חזי להסק גדול! …
• בבא בתרא יט ע"ב · יב גרוגרות – הא חזו ליה! אמר שמואל: בשהתריפו. וכן תני רבה בר …
• בבא בתרא כ ע"א · א היא גופה תיחוץ, דהא כלי חרש אינו מטמא מגבו! אלא דפומא לגאו. …
• בבא בתרא כ ע"א · ב מיתיבי: עשבין שתלשן והניחן בחלון, או שעלו מאליהן בחלונות; ומטלוניות שאין בהן …
• בבא בתרא כ ע"א · ג והא עשבין חזו לבהמתו! באפרזתא.
• בבא בתרא כ ע"א · ד או שעלו מאליהן. כיון דקשו לכותל – שקיל להו! אמר רבה: בכותל …
• בבא בתרא כ ע"א · ה מטלוניות – חזו ליה לקריעה דלבושא! בסמיכתא. חזו לאומנא! בריסקא.
• בבא בתרא כ ע"א · ז והאבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה – ערקא ואזלא! בקשורה.
• בבא בתרא כ ע"א · ט ועוף ששכן בחלון. פרח ואזיל! בקשור. שחיט ליה! בטמא. מזבין ליה לגוי! …
• בבא בתרא כ ע"א · יא וגוי שישב בחלון. קאי ואזיל! בכפות. אתי חבריה, שרי ליה! במצורע. אתי …
• בבא בתרא כ ע"א · יב ובן שמנה המונח בחלון. אתיא אמיה, דריא ליה! בשבת; דתניא: בן שמנה …
• בבא בתרא כ ע"א · יג מלח – חזיא ליה! במרירתא. חזיא לעורות! דאית בה קוצי.
• בבא בתרא כ ע"א · יד כיון דקשיא לכותל, שקלא! דיתבא אחספא. חספא גופא תיחוץ!
• בבא בתרא כ ע"ב · ג ספר תורה – חזי למקרא! בבלוי. והא בעי גניזה! שם תהא גניזתה.

הלכה ד סתם החלון בכלי חרש והיה פיו לחוץ ה"ז חוצץ לפי שאינו מטמא מגבו והרי …

• בבא בתרא כ ע"ב · ב כלי חרס – חזי ליה! דמיטנף. חזי לאומנא! דמנקב.

הלכה א ארובה שהיא באמצע תקרת הבית בין שיש בה פותח טפח בין שאין בה פותח …

• סוכה יח ע"א · ט מאי טעמא דמאן דאמר אין לבוד באמצע — דתנן: ארובה שבבית ובה …

הלכה ו קורות הבית והעלייה שאין עליהם מעזיבה והן מכוונות קורה כנגד קורה ואויר כנגד אויר …

• סוכה כב ע"א · ה אמר רבא: מנא אמינא לה דכי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי, …
• סוכה כב ע"א · ז ותני עלה: במה דברים אמורים — בזמן שיש בהן טפח וביניהן פותח …

הלכה ד תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו נושאי המת על עינו הקמורה …

• חולין קכה ע"ב · יד ומנא תימרא? דתנן: תיבת המגדל שיש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח …

הלכה ג נשחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה אף ע"פ שעדיין הן מפרכסין הרי הן …

• חולין קכא ע"ב · כא אמר אביי: אינה מצלת על הבלועים שבתוכה, דהא מטמאה טומאת אכלין, והרובעה …

הלכה ד וכמה תשהא הטומאה במעיהן ותהיה מטמאה כשימותו בכלב שלשה ימים מעת לעת ובשאר חיה …

• שבת קנה ע"ב · יא דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה: מאי דכתיב ״יודע צדיק דין דלים״ …
• תענית כב ע"ב · ט ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים כו׳. אמר עולא משום רבי שמעון …
• מנחות סט ע"ב · ב תפשוט ליה מהא דאמר עולא משום רבי שמעון בר יהוצדק: מעשה ובלעו …
• מנחות סט ע"ב · ג שאני בשר, דרכיך. ולפשוט מסיפא: וטמאו את העצמות! שאני עצמות, דאקושי טפי.

הלכה א מנין לצמיד פתיל שמציל באהל המת שנאמר וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל …

• נדה ה ע"ב · יד אמר רבא: ותסברא? קל וחומר הוא: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל, …

הלכה ח חבית המוקפת צמיד פתיל שניקבה מצדה וסתמו שמרים את הנקב הציל אגף חצי הנקב …

• בבא קמא קה ע"א · יב ואמר רבא, הרי אמרו: חבית שניקבה, וסתמוה שמרים – הצילוה. בעי רבא: …
• בבא קמא קה ע"א · יג אמר ליה רב יימר לרב אשי: לאו משנתנו היא זו? דתנן: חבית …

הלכה א כל הכלים המצילים בצמיד פתיל מצילין על כל מה שבתוכן בין אוכלין בין משקין …

• חגיגה כב ע"א · יח דתנן: כלי חרס מציל על הכל, דברי בית הלל. בית שמאי אומרים: …
• חגיגה כב ע"א · יט אמרו להם בית הלל לבית שמאי: מפני מה? אמרו בית שמאי: מפני …
• חגיגה כב ע"ב · ד נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי, אמר לו: אומר לך טעמן …
• חגיגה כב ע"ב · ז קתני מיהת ״לך ולו״, אלמא שאלינן מינייהו! כי שיילינן מינייהו מטבלינן להו.

הלכה ב אדם שהיה נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל טהור ואפילו עשאה גולל לקבר ויראה …

• חגיגה כב ע"ב · ג תניא, אמר רבי יהושע: בושני מדבריכם, בית שמאי! אפשר אשה לשה בעריבה …

הלכה ג בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח טומאה בפנים בין בתוך …

• סוכה ד ע"א · ג תבן ואין עתיד לפנותו, ועפר סתם — מחלוקת רבי יוסי ורבנן. דתנן: …

הלכה ז כלב שאכל בשר המת ומת בתוך שלשה ימים והרי הוא מוטל על האסקופה רואין …

• חולין קכו ע"א · ה רבי יוסי אומר: רואין מכנגד השקוף ולפנים – הבית טמא, מכנגד השקוף …

הלכה ח האשה שמת עוברה בתוך מעיה אם נעשית ראש הנפל כפיקה של שתי כיון שנפתח …

• חולין עב ע"א · ג דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: טומאה זו אינה מדברי …

הלכה ט האשה שמקשה לילד ויצאה מבית לבית והפילה נפל מת בבית שני הבית הראשון טמא …

• בכורות כב ע"א · ה תנן התם: אין לנפלים פתיחת הקבר, עד שיעגילו ראש כפיקה. מאי כפיקה? …

הלכה י האשה שהפילה שליא הבית טמא ודאי חזקה הוא שאין שליא בלא ולד.

• בכורות כב ע"א · ד רבי שמעון מאי היא? דתנן: השליא בבית — הבית טמא. לא שהשליא …
• נדה יח ע"א · ז שליא — דתנן: שליא בבית, הבית טמא, ולא שהשליא ולד, אלא שאין …
• נדה כו ע"א · י מתני' שליא בבית — הבית טמא, לא שהשליא ולד, אלא שאין שליא …

הלכה יב האשה שילדה ולד מת אפילו נפל קטן כמו שביארנו הרי היא טמאה טומאת ז' …

• חולין עא ע"א · טז מתני׳ האשה שמת ולדה בתוך מעיה, ופשטה חיה את ידה ונגעה בו …
• חולין עא ע"א · יז גמ׳ אמר רבה: כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה, כך טהרה בלועה אינה …
• חולין עב ע"א · ג דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: טומאה זו אינה מדברי …